עזרה ראשונה – מע”רים, חובשים

מאת: צוות שלדג

עזרה ראשונה – מע”רים, חובשים

  1. החייאה

בטיחות – אישית של המטפל, סביבתית + קריאה לעזרה

בדיקת הכרה – לחיצה עם הבוהן בשקע שריר הטרפז.

התרשמות מהנשימה – התרשמות מהירה האם החולה נושם כן/לא , נשימות אחרונות (נשימות לא אפקטיביות נשימות איטיות כבדות ומאומצות).

עיסוי חזה – מיקום הלב : בגובה הפטמות במרכז החזה.

                 עומק עיסוי : מבוגר 6 ס”מ   גיל 8 ומעלה

                                   ילד    4 ס”מ   גיל 1 – 8

                                   תינוק 2 ס”מ   גיל עד שנה 1

מיקום המטפל – לצד החולה באזור החזה

                      אם קיים דפיברילטור – יש לחברו מייד! מדבקה אחת מעל פטמה ימין למעלה, מדבקה שניה מתחת

                      לפטמה שמאל בקו בית השחי.

                      להפעיל את המכשיר , לשמוע ולפעול על פי ההוראות שהמכשיר משדר.

                      במידה ואין מכשיר דפיברילטור בהישג יד, יש לבצע עיסויים (אין להפסיק עיסויים).

אין להשתמש בציוד של ע”ר החייאה למעט בדפיברילטור.

צוות מטפלים – 2 ומעלה

הערה: במידה ואנשי הצוות לא זוכרים את השימוש/חיבורים של ציוד ההחייאה (מכשירים, חמצן, אמבו) יש לבצע את העיסויים בהחלפה כל 2 דקות עד להגעת צוות רפואי מיומן.

פרוטוקול עבודה עם מכשירים          

מס’ 1 מבצע עיסויים. בכל מקרה לא מפסיקים עיסויים!

מס’ 2 מארגן את המכשירים. המיקום – מעל ראשו של המטופל.

סדר הפעולות :

א.  הוצאת בלון חמצן, מניח לצד שמאל המטופל בשכיבה כאשר שעון הלחץ כלפי המטפל.

ב.  חיבור הבלון לאמבו + הלבשת מסיכת הנשמה בהתאם לגודל המטופל.

ג . הוצאת סאקשן והנחתו לימין המטופל.

ד. הוצאת נתב אויר והתאמתו למטופל.

ה. פתיחת הפה כלפי מטה (סנטר) לבדוק הפרשות ובמידה ויש הפרשות – לשוב בעזרת הסאקשן כאשר היד הפנויה

    מובילה את הקטטר לחלל הפה בתנועות סיבוביות.

ו . בסיום השאיבה, הטיית הראש לאחור לפתיחת נתיב אויר, הלבשת האמבו על הנפגע והכרזה על “מוכן”.

ז . מס’ 1 סופר בקול רם מ – 26 ל- 30 ומפסיק לעסות

    מס’ 2 לוחץ לחיצה על האמבו על מנת לספק חמצן.

    אם בית החזה עלה, יחכה 5 שניות ויתן לחיצה שניה.

    לאחר מכן ממשיכים 30 עיסויים ו- 2 הנשמות (5 שניות בין ההנשמות)

    אם בית החזה לא התרומם יש לשפר קיבוע ראש. ואם גם בפעם השניה לא עלה, חוזרים לעיסויים ומבצעים

    “היימליך” בשכיבה תוך כדי ביצוע עיסויים.

זכור – ברירת מחדל – עיסויים יש להחליף את המעסה כל 2 דקות.

היימליך בשכיבה – מס’ 1 עיסויים

                          מס’ 2  יושב על הרגליים ודוחף ב  שתי הידיים על הסרעפת כלפי מעלה (לחזה).

במידה והחסם בקנה יצא, יש לעבור להנשמות+עיסויים.

לא מפסיקים עיסויים!!!!

מהירות העיסוי – רצוי 100 בדקה. המצוי (בדר”כ) 80 בדקה. יש להקפיד ולרדת לעומק לפחות 6 ס”מ כדי שיהיו

עיסויים אפקטיביים.

כללים לביצוע עיסוי חזה 

מטרת העיסוי היא לכווץ באופן מכני את הלב ולדחוף את הדם לעורקים.

העיסוי יבוצע באמצעות לחיצה ולאחריה הרפיה מוחלטת של הלחץ על מנת לאפשר לבית החזה לחזור למצבו הטבעי ולדם נוסף, להכנס ללב בטרם תהיה לחיצה נוספת.

אין להשען על החולה בין עיסוי לעיסוי (הרפיה מוחלטת).

1 . יש להשכיב את החולה על הרצפה (אין לבצע עיסוי על מזרון או כל מצע מרופד אחר).

2 . יש למצוא את נקודת העיסוי.

3 . עוצמת העיסוי – עם שתי כריות כף היד לעומק 6 ס”מ.

4 . מרפקים נעולים בזוית ישרה מעל עצם החזה ולחיצה כלפי מטה.

5 . יש להקפיד להרפות הרפיה מלאה של בית החזה לפני לחיצה נוספת.

6 . לחיצות והרפיות בקצב של 100 – 80 בדקה.

7 . מטפל בודד – בעדיפות עומק הלחיצה על פני המהירות.

כללים לפתיחת דרכי אויר

1 . פתיחת הפה כלפי מטה (סנטר) והתבוננות לתוכו.

2 . סילוק הפרשות ע”י סאקשן.

3 . הטיית הראש לאחור והכנסת נתב אויר.

הנשמה    

ההתרשמות מהנשימה תתבצע במהירות

דגשים:

אם אין כניסת אויר – לשפר קיבוע הראש לאחור.

אם אין כניסת אויר גם לאחר השיפור – קיים חשש לחסימת קנה

בין הנשמות לחכות 5 שניות.

בעיות בהחייאה

אם הנפגע מקיא במהלך ותוך כדי פעולת ההחייאה, יש לעצור את ההחייאה ולהשכיב את הנפגע על צידו לבל יחנק.

  • מחלות

אסטמה (קצרת)

מחלה רגישותית המאופיינת בדרך כלל ברגישות של החולה לגורם אלרגי כלשהו כגון פריחות , אויר ים, אבק וכו’

התוצאה לכל הרגישויות הינה אחידה, מעבר של האויר מהריאות לכיוון הדם נסתם כך שאין מספיק חמצן בדם והמשמעות היא חוסר חמצן למוח.

החולה ירגיש מחנק בגרון, נשימות חזקות מלוות לפעמים בחרחור/שריקות והוא לא שקט כי אין לו אויר.

בחוסר חמצן קל – החולה משוטט בעמידה.

בחוסר חמצן בינוני – החולה יושב (אין כח לשרירים)

בחוסר חמצן קשה – החולה בשכיבה – היכון להחייאה.

טיפול– כל חולי האסטמה המוצהרים נושאים איתם משאף אישי. המשאף בצורת האות ו – בתוכו תרופה (ונטולין) על ידי לחיצה על המיכל יוצאת כמות חומר שבדרך כלל מספיקה.

את המשאף יש לתת למטופל באופן הבא:- יש לקחת נשימה חזקה להצמיד את המשאף לפה וללחוץ על המיכל כך שהחומר יכנס ביחד עם האויר לריאות. במידה ולא עזר יש לחזור על הפעולה שוב.

אם גם בפעם השניה לא עוזר לקרוא 101 במקביל במידה ויש חמצן – לתת חמצן 10 ליטר/דקה. אם אין חמצן ניתן להשתמש במזגן, ונטילטור, אם יש רכב – לפתוח את המזגן לסגור את כל התריסים ולהשאיר רק תריס אחד עובד, לקרב את ראשו של המטופל על התריס ולהתקדם לכוון האמבולנס.

התקף במים – זיהוי מיידי (תנועות עם הידיים על חוסר אויר) הוצאת החולה מחוץ למים מתן חמצן/משאף במידה ויש בנמצא , ופינוי.

אפילפסיה

מחלה תורשתית או הנגרמת כתוצאה מטראומה גופנית. אופי המחלה – קצר חשמלי במוח.

גורמים שיכולים להשפיע על התקף- ניצנוץ אורות (הדלקת פלורוצנטים) צפיה בטלויזיה, רמזור, הבהוב ניידות בטחון וכו’. בהתקף אפילפסיה יפול המטופל על הרצפה.

קיימים שני שלבים בכל התקף.

שלב א’ – שלב הטונוס (שרירים) החולה מכווץ כולו, שוכב ללא הכרה. לפי כיווץ השרירים אנו יודעים שהוא נושם ויש דופק, אחרת השרירים היו רפויים, ונשימות חזקות.

שלב ב’ – שלב הפירכוס – שרירי החולה נרפים וכל הגוף מפרכס. עיניים מתגלגלות לאחור, קצף לבן מהפה, אין שליטה על הסוגרים, הראש דופק על הקרקע – כוחו של החולה גדל פי 4 מכוחו הרגיל כך שהוא יכול לפגוע במטפל.

טיפול – אם הגענו בשלב הראשון מבצעים שני דברים: 1 . מניחים משהו רך מתחת לראש כמו תיק, חולצה מקופלת, מעיל, וזאת ע”מ שלא יפגע ראשו בשלב השני.

2 . מרחיקים מתחום הידיים את כל החפצים שבסביבת החולה וזאת כדי למנוע זריקתם על ידו ותוך כך עלולים להפגע האנשים שמסביבו.   

לאחר שההתקף הסתיים – בדרך כלל בנורמאלי , החולה פוקח עיניים, מתיישב ואחר כך קם והולך לדרכו.

אם לא פקח את העיניים – מבצעים בדיקת הכרה – לחיצה על שריר הטרפז. במידה ואין תגובה – מתחילים החייאה

עיסויים.

אם יש תגובה – כנראה שהאדם מתבייש (עשה פיפי) לכן דואגים לכסות את מבושיו. אם זאת הבעיה המטופל קם ועוזב.

אם מגיב ולא מתעורר – יש להשכיבו על הצד כדי למנוע חנק מההפרשות, לתת חמצן ולדאוג לפינוי 101 .

היפר ונטילציה – איוורור יתר (התקף חרדה)

מדובר בארוע ולא במחלה. הסיבות העלולות לגרום לכך הינן: מתח נפשי, חרדה מוגברת,בשורה טובה לא טובה.

התסמינים – נשימה מהירה ושטוחה (נשימת כלב) תחושת חנק , דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה ואי נוחות ברום הבטן. הנשימה המהירה גורמת להורדת רמת ה- CO2  בדם.

המשמעות – תחושה של תרדמת ועקצוצים סביב הפה, כפות ידיים ורגליים ולפעמים תחושת קור בידיים וברגלים. טשטוש ראייה כיווץ לא רצוני של אצבעות הידיים ובהמשך חוסר הכרה. בחוסר הכרה העפעפיים מרצדות.

הטיפול – הרעיון הוא להביא לעליית רמת ה- CO2  בדם ולהשתלטות החולה על הנשימה.

הביצוע- א.) בידוד החולה מסביבתו. בהכרה (יושב) – לשבת מולו ולבצע נשימות עמוקות ואיטיות ע”מ שהחולה יעקב ויבצע אחרינו נשימה – הפסקה של 2 – 3 שניות והוצאת אויר וחוזר חלילה.

אם יש חמצן – לשים מסיכת העשרה באופן שיכסה את האף ואת הפה, לפתוח 1/2 ליטר 1/3 ולבצע זאת עם הנשימות. הטיפול יתבצע מטפל מול המטופל בלבד ללא קהל! (מלחיץ את המטופל).

סכרת

מחלה אשר עוברת בתורשה או נגרמת כתוצאה מטראומה גופנית. הסוכר מהווה את מקור האנרגיה העיקרי לפעילות תאי הגוף. בלעדיו התאים לא יכולים להתחדש המשמעות – נמק.

החומר אשר גורם לסוכר להדבק לתאים נקרא אינסולין. האינסולין מיוצר בלבלב.

סכרת סוג 1 – סכרת נעורים. הלבלב לא פועל באופן תקין ויצור האינסולין לוקה בחסר. אם הלבלב לא עובד במלוא מאת האחוזים החולה יטופל באינסולין ע”י זריקות או באמצעות משאבה. אם יש חוסר באינסולין, הלבלב עובד באופן חלקי ויש צורך בהשלמה.

סכרת סוג 2 – הלבלב מייצר אינסולין אבל חסר האנזים שקושר את הסוכר לתאים. הטיפול הינו תרופתי הניתן באמצעות מירשם רופא.

מבחינתנו, אין כמות מספקת של אינסולין בגוף.

רמות הסוכר בגוף אדם נורמלי נע בין 90 – 110 מ”ג בבדיקה באמצעות גלוקומטר (מכשיר למדידה).

קיימות שתי תופעות עיקריות לסכרת.

אחת – היפר גליקמיה , עודף סוכר בדם. המדובר בחולה לא מאוזן שרמות הסוכר בגופו בבדיקה שגרתית, עולה על 110 מ”ג וזאת כתוצאה ממזון לא מבוקר (עודף סוכרים) אי נטילת תרופות ועוד.

סימנים – הפרשת שתן מוגברת – גורמת לתיאבון רב – ושוב מגביר את השתן וחוזר חלילה. צמאון, ויובש בפה.

במידה והערכים גבוהים 200 מ”ג ויותר – חלש, מבולבל הפרשת שתן מרובה, צמאון ויובש בפה, נשימות מהירות ועמוקות עם ריח של אציטון מהפה.

טיפול – שמירת נתיב אויר, פינוי למיון/קופת חולים. אנו לא מתיימרים ברמת השטח, לטפל בהיפר גליקמיה, הטיפול ייעשה ע”י רופא/אחות המוסמכים לכך ברמת בית חולים.

השניה – היפו גליקמיה, חוסר סוכר בדם , פחות מ- 90 מ”ג.

הסיבות לחוסר סוכר בדם: אי אכילה (חולה סכרת צריך לאכול כל 3 -2 שעות) נטילת יתר של כדורים, הזרקת יתר של אינסולין, ביצוע מאמץ גופני רב אשר כתוצאה מכך נגרמת אי אספקת סוכר תקין למוח.

סימנים – כאב ראש, סחרחורת, תחושת רעב, חולשה, הפרשת רוק מרובה, דופק חזק, הופעת רעידות/התכווצויות.

הטיפול – מתן סוכר מיידי. אם החולה בהכרה ובשיחה איתו יש זיהוי של זמן ומרחב , ניתן לתת לו סוכר באופן הבא: – 3 כפיות סוכר בכוס מים לערבב ולשתות. קוקה קולה אם יש (“פצצת סוכר) דבש, ריבה, שוקולד למריחה

אסור לתת סוכריה כי אין לחולה כח לבלוע אותה והוא עלול להיחנק.

באם החולה נמצא בהכרה מטושטשת – מורחים את החומרים על החניכיים העליונות מעל השיניים כי זה המקום המהיר והזמין ביותר בגוף לכניסת וספיגת סוכר למערכת הדם .

התעלפות  

חוסר חמצן רגעי למוח.

המילה רגעי היא המפתח, ההבדל בין התעלפות לחוסר הכרה (עם נשימה ודופק) הינו דקה אחת.

הגורמים להתעלפות – רפיון שרירים עקב מחלה מתמשכת, עקב תגובה רגשית פחד, כאב, שמחה, המנגנון זהה. התרחבות מהירה של כלי הדם, ירידה רגעית בלחץ הדם, חוסר חמצן למוח – נפילה על הרצפה או קריסה בכסא. סימנים מקדימים- חיוורון קשה של הפנים הזעה מרובה, איבוד שיווי משקל.

טיפול – על הריצפה – השכבת החולה על הצד כדי שבמידה ויפלוט לא ייחנק. אין צורך להרים רגליים הלב עושה את העבודה יותר טוב מאיתנו. אסור לשפוך עליו מים, אנו עלולים כך להטביע אותו ביבשה.

במידה והוא מתעורר (עילפון) אין להעמידו. להושיב אותו על הרצפה בתמיכה של כר, כסא וכו’. אסור לתת לשתות/לאכול. במידת הצורך לתת חמצן ולחכות לעזרה מקצועית כגון: אמבולנס, חובש, רופא וכו’.

חשוב לשמור על נתיב אויר פתוח. באם החולה יושב על כסא, יש להניח את ראשו בין הברכיים (פליטת מזון).

בכל מקרה של התעלפות, יש להפנות להמשך טיפול לקופ”ח/למיון.

אוטם שריר הלב – התקף לב

הלב הוא שריר אשר מתפקד באופן רגיל עם אספקת חמצן וסוכר נורמלי. על מנת לספק את האנרגיה הדרושה לתפקודו התקין של השריר, קיימת מערכת כלי דם הנקראת עורקים כליליים אשר עוטפים את הלב מבחוץ. כלי הדם יוצאים משני עורקים ראשיים שמאלי וימני. בזמן מאמץ, כלי הדם מתרחבים ע”מ לספק חמצן וסוכר ללב. למרבה הצער, העורקים הראשיים הכליליים, נוטים להסתם. לאנשים עם יתר לחץ דם, עישון מסיבי, רמות כולסטרול גבוהות בדם, העורקים הללו נסתמים יותר מהר הפועל היוצא מכך, כמות האנרגיה שמגיעה לשריר מופחתת. ברגע שקיימת סתימה מלאה של כלי הדם וקטע משריר הלב לא מקבל חמצן – זהו התקף לב.

מצב החולה – במידה והוא שוכב – החייאה. (חולה שיש לו בעיית חמצן לא שוכב)

בדרך כלל יושב עם חצי גוף רכון קדימה, נשען על קיר נוטה קדימה.

סימנים – כאב בחזה, הקרנה לצד שמאל (כתף יד עליונה) זיעה קרה, כאבים ברום הבטן (מזכיר כיב כיבה אולקוס)

הרגשת בחילות, הקאות, חולשה קשה, עור חיוור קר ולח, כאבים בשיניים התחתונות, כאבים בגב העליון.

טיפול – פרוטוקול חמצן – חמצן זמין – 10 ליטר דקה במסיכה. אם לא, מה שיש בסביבה- ופינוי דחוף למיון ע”י אמבולנס.

הערה – במידה ומגיע מטופל עם סימנים של כאב בחזה, חולשה ושאר התסמינים המתאימים להתקף לב אבל, הוא אחרי מאמץ גופני, לאחר מנוחה של עד 5 דקות הוא חוזר למצבו הרגיל הארוע נקרא תעוקת לב. ארוע זה בא לאחר פעילות גופנית . הטיפול – מתן חמצן והרגעה. המטופל ישלח להמשך טיפול לקופ”ח אין צורך למיון.

ארוע מוחי – C.V.A   

במוח קיימים כלי דם קטנים נימיים הנותנים אספקת דם וחמצן לתאי המוח. אנו מבחינים בשני סוגי ארוע מוחי.

סוג ראשון – סתימה בכלי דם. הסיבות- היווצרות קריש דם במקום עקב טרשת עורקים או היסחפות של קריש עד להגעתו למוח.

סוג שני – קריעת כלי דם במוח – ארוע המלווה בשטף דם תוך מוחי וגורם להפרעה בזרימת הדם למוח.

הגורמים – יתר לחץ דם, עליה פתאומית בלחץ הדם, פגיעה חיצונית בראש (טראומה). מבחינתנו ברמת השטח, אין אנו יכולים לקבוע מהו הארוע הסימנים והטיפול זהים.

בעקרון הסימנים משתנים בהתאם לתפקיד שמילא האזור הפגוע במוח.

כלל הסימנים : דיבור  – עיוות בדיבור , לא ברור

                    חיוך – עיוות בפנים כעין חיוך מאולץ

                    ידיים –  חוסר תפקוד בידיים (לצדדים, אף, אוזניים)

                    לשון –  נופלת לצד ללא יכולת להזיזה

                    קריאה לעזרה  101

טיפול –  במחוסר הכרה – החייאה

בהכרה – מתן חמצן השכבה חצי ישיבה שכיבה על הצד למניעת חנק ע”י הפרשות, אין לתת לשתות/לאכול.

פינוי דחוף לבית החולים הקרוב. באם החולה יגיע עד 5 שעות לחדר ניתוח, ניתן לטפל ללא פגיעה מוחית.

טביעה

קיימים שני סוגי טביעה.

טביעה יבשה – כאשר כמות קטנה של מים חודרת לגרון ולקנה וגורמת לכיווץ של שרירי הגרון. הכיווץ מביא לסגירת פתח הקנה ובכך נמנעת כניסת מים אבל, גורם לאי כניסת אויר והנפגע מאבד הכרה.

טביעה רטובה – המשך של טביעה יבשה ולאחר איבוד הכרה בתוך המים, שריר הגרון מתרפה והמים חודרים דרך קנה הנשימה לריאות. בטביעה יבשה הנפגע צף על המים וברטובה הנפגע מתחת למים.

בכל מקרה של טביעה/חוסר הכרה- החייאה. יש להקפיד שתוך כדי העיסויים יש פליטה של עודפי מים מהריאות ופליטת שיירי מזון לכן, יש להקפיד על הטיית הראש לצד למניעת חנק נוסף.

מכת חשמל

אנו מדברים על חשמל ברמת הבית V  220 . הזרם החשמלי  העובר גוף האדם עושה נזקים חמורים.

מוות, איבוד נשימה ודופק עקב כיווץ כללי של שרירי הגוף, שברים בשלד, כוויות פנימיות, דימום פנימי וחיצוני.

טיפול – ניתוק של הגורם המחשמל. בידוד החוט ע”י מקל יבש, גומי כדי לנתק את מקור החשמל.

בחוסר הכרה – לבצע החייאה.

החייאה + שטף דם – ביצוע חוסם עורקים והחייאה/עיסויים.

בהכרה – חסימת שטף דם חיצוני, טיפול בכוויות חיצוניות ופינוי למיון! יש חשש לפגיעות פנימיות: שט”דים, שברים וכוויות.

התייבשות

הגדרה: מצב שבו הגוף מאבד כמות גדולה של נוזלים עקב הזעת יתר, שלשולים, הקאות. ברגע שאין החזרת נוזלים (שתיה, עירוי) מאזן הנוזלים בגוף מתערער ומערכות הגוף מתפקדות חלקית או לא עקב רכוז המלח בגוף.

התייבשות קלה – איבוד של 2-3 ליטר (5% ממשקל הגוף) סימנים: צמאון, סומק של העור, בחילה, דופק מואץ, חוסר שקט ותפקוד כללי ירוד.

התייבשות בינונית – איבוד 4-8 ליטר נוזלים 5-10% ממשקל הגוף. סימנים: סחרחורות, כאב ראש, בחילה, הקאות קוצר נשימה, יובש קשה בפה, היעדר רוק, חולשה קשה וחוסר יכולת לנוע, עור קר וחיוור גמישותו תרד. בבדיקה צביטה על העור – ישאר מקומט במשך זמן מה.

התייבשות קשה – איבוד מעל 11% ממשקל הגוף מעל 8 ליטר.

סימנים – הפרעה בהכרה, הזיות, הפרעה בראייה, בשמיעה, לשון תפוחה אין הפרשת שתן.

טיפול בהתייבשות – הטיפול היעיל : שתיה של כמות מים מרובה. עם הופעת סימנים להתייבשות יש להפסיק כל פעילות של הנפגע, העברה למקום מוצל וקריר אם אפשר, מתן עירוי (אם קיים), שמירת נתיב אוויר ופינוי מהיר לבית חולים.

בהתייבשות קשה – ישנה אפשרות לירידת ריכוז מלח בגוף הסימנים עוויתות בשרירים. אין לבצע עיסוי בשרירים הדבר עלול להחמיר את המצב.

מכת חום

מצב שבו טמפרטורת הגוף עולה לערכים גבוהים (40-41 מעלות) הגורם העיקרי להיווצרות מכת חום הינה פעילות גופנית (מאמץ חזק).

סימנים – חום הגוף במגע יד גבוה, איבוד הכרה פתאומי, הפרעות במערכת העצבים המרכזית, חולשה, כאב ראש, סחרחורות, הפרעה בדיבור, הפרעה בשיווי משקל, בלבול , הזיות , פירכוסים – עקב מעבר מהיר מטמפ’ רגילה לטמפרטורה גבוהה.

טיפול – שמירת דרכי אוויר פתוחות למנוע שאיפת הפרשות לקנה הנשימה, קירור מהיר של הגוף ע”י שפיכת מי ברז רגילים (לא מהמקרר), חמצן אם יש ופינוי דחוף לבית חולים.

  • בעלי – חיים

הכשת נחש

בארץ קיימים 8 סוגי נחשים המוגדרים כארסיים. שבעה צפעים : צפע ארץ ישראלי, אפעה, שפיפון הנגב, עכן גדול עכן קטן, צפע עין גדי, צפע חרמון, וסוג של פתן – פתן שחור.

מנגנון הפעולה של ארס הנחשים- הארס מורכב מחלבונים בעלי פעילות רעילה הגורם להרס רקמות במקום ההכשה ובהמשך מתפשט דרך מחזור הדם. הארס של הצפעים משפיע על מחזור הדם וההרס של הפתן השחור משפיע על מערכת העצבים.

סימני ההכשה – בדרך כלל 2 חורים של השיניים הקדמיות, כאב מקומי חזק, נפיחות ושינוי בצבע העור.

לאחר כשלושים דקות אי שקט, עור קר חיוור ולח, נשימה מהירה ושטחית. רמת הארס בנחשי א”י אינה מסוגלת להרוג אדם מבוגר אבל, אם לא נבצע את הטיפול הנכון – הנזק יהיה חמור ואף עלול לגרום למוות.

הטיפול – הרגעת המוכש, השכבה ומנוחה מוחלטת (קיבוע הרגליים אם אפשר) קיבוע הגפה המוכשת במטרה לא לזרז את מחזור הדם. מתן חמצן (אם קיים  ופינוי לבית חולים (101 )

אל תעשה!!!  

אין לחתוך את מקום הפצע ולנסות לשאוב את הארס, אין להניח חוסם עורקים,אסור לקרר את מקום ההכשה,אין לתת לשתות/לאכול ומקסימום להרטיב את השפתיים, אין לרדוף אחרי הנחש.

עקרב – בארצנו קיימים 12 סוגי עקרבים המשתייכים לשתי משפחות עיקריות הצהוב, חום, חום שחור (עקרב יהודה ועקרב הנגב) העקיצה של העקרב כואבת מאוד. במבוגרים גורמת העקיצה לסימנים מקומיים בלבד, כאב חזק נפיחות באזור העקיצה.

בילדים ותינוקות – עלולה להופיע הרעלה כללית הארס תוקף את מערכות העצבים.

סימנים – נשימה מהירה, זיעה קרה, עצירת שתן, חיוורון או אודם בפנים. הפרשת רוק מרובה, דמעות , הפרשת נזלת, בחילה, הקאות , שלשולים, כאבי בטן, זיקפה של אבר המין, עליה בחום הגוף צמרמורות ורעד.

טיפול – כמו בהכשת נחש אבל ניתן לשים קירור על מקום העקיצה ע”מ להרגיע את הכאב ופינוי לבית חולים 101

עכבישים – אלמנה שחורה/שישן חום

ככלל עכבישים הינם ארסיים לבעלי חיים קטנים. כל עקיצה חייבת התייחסות לפחות של מעקב יומי והפניה לקופת חולים למעט שני סוגי עכבישים: אלמנה שחורה ושישן חום.

הארס של שניהם חומצי ז”א מעכל כל מה שבא במגע. במילים פשוטות, כל עקיצה של אחד מהנ”ל, מחייבת פינוי למיון בית חולים.

אלמנה שחורה, עכביש בצבע שחור בגודל בינוני בסימן צלב אדום על הגב (דגל שויץ על הגב) סביבתו הטבעית אזור הנגב, אבל לא מן הנמנע שנפגוש אותו גם בצפון בגלל מטיילים ג’יפאים שמביאים להראות לחבר’ה.

שישן חום – עכביש קטן בצבע חום רגליים קידמיות בולטות, נמצא בכל מקום ואתר בארץ.

סימנים – כאב חד (דומה לדקירת סיכה) התכווצות ונוקשות בשרירי בטן או כתפיים , גב וחזה. חוסר מנוחה וחרדה הזעה כאב ראש סחרחורת פריחה וגירוי עור בעיות בנשימה ובחילות.

מסביב לאזור ההכשה – חום.

טיפול – קירור המקום להקהות את הכאב ופינוי מיידי לבית חולים.

עקיצת דבורה, דבור וצירעה

א) דבור (צירעה מזרחית) וצרעה מאותה משפחה גדול מפחיד אבל הארס שלהן אינו מסכן את המטופל. אדם מבוגר מסוגל לעמוד עד כ- 1000 עקיצות ללא פגע. ילד ב- 500 עלול למות. עקיצה הינה כואבת.

טיפול – קרח להקהות את הכאב והמשך טיפול בקופת חולים.

ב) דבורה – אמנם קטנה מאוד יחסית לצרעות אבל הארס שלה יותר מסוכן. דבורה לאחר העקיצה מתה והעוקץ נשאר בתוך הגוף הנעקץ וממשיך להפריש ארס.

אדם הרגיש לעקיצת דבורה נושא עימו מזרק “אפי פן” אשר מנטרל את השפעת הארס.

סימנים לרגישות: קלה – נפיחות משתנה גודל /צורה באזור העקיצה צבע אדום וחם.

קשה – התנפחות בכל הגוף באזור הגרון, קנה הנשימה מתחיל להסגר (הדופן מתנפחת וקנה הנשימה נסגר) זמן מחיה לאדם הרגיש עומד על 40 דקות.

סימנים – פריחה בעור, בחילה, כאבי בטן חזקים, כווץ והצרת דרכי אויר, בצקת ניכרת על הפנים והגרון קשיי נשימה, כיחלון, נפילת לחץ דם, איבוד הכרה ומוות.

טיפול – חמצן (אם יש) ופינוי מהיר לבית חולים (101). באם קיים מזרק, להזריק בירך (כמו אטרופין).

כלבת

מחלה נגיפית של מערכת העצבים  (המוח) גורמת למוות ביסורים עד 10 ימים לאחר הופעת הסימנים הראשונים.

גורם למחלה נגיף המועבר מבעל חיים נגוע לאדם.

נגיפי המחלה שוכנים בכל היונקים בעולם החל מהמים (כגון דולפין, לויתן וכו’) המשך באויר כגון עטלף וכלה ביבשה. ז”א המחלה היתה ותישאר תמיד כי אין אפשרות טכנית לחסן את כל בעלי החיים בעולם.

המחלה מועברת דרך הרוק וחודרת למערכת העצבים דרך נשיכה של בעל חיים הנגוע.

מהלך המחלה באדם – תקופת דגירה בת 10 ימים אשר בסופם המחלה מתפרצת ללא אפשרות טיפול – מות בטוח.

סימנים מוקדמים – עד 4 ימים אחרי הנשיכה מתבטאים בחום, כאבי ראש, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים, עייפות מוגברת, איבוד תיאבון, בחילות והקאות, כאב גרון, שיעול, תחושת נימול או רעד שרירים עדין באזור הנשיכה.

סימנים מאוחרים – הידרדרות במצב המטופל, בלבול, הזיות נטיה לתוקפנות וחשיבה מוזרה. כאבי ראש, התכווצויות, הזלת ריר ללא שליטה והוצאת קצף מהפה.

טיפול – ניקוי וחיטוי מקומי של אזור הנשיכה באמצעות מים וסבון. (רצוי נוזלי לא לשפשף את האזור) במשך לפחות 10-15 דקות רצופות.

הסיבה לכך, הסבון קוטל את חיידקי הכלבת כשהם מחוץ למחזור הדם. (ההדבקה כזכור ע”י הרוק שנמרח במקום הנשיכה.) יש לפנות את הנפגע לבית חולים לשם קבלת חיסון ומניעת התפרצות המחלה. החיסון יעיל בערך של עד 10 ימים מהנשיכה עד לחשיפה למחלה.

סיכום בנושא עקיצות

כל עקיצה לא ברורה יש לבצע מעקב בטווח הזמן המיידי. במידה וקיים תסמין לא רגיל – התנפחות המקום, שינוי צורה וצבע של מקום העקיצה, תגובה של הנפגע – יש להפנות לקופ”ח/בית חולים על פי מידת התגובה.

הוצאת גוף זר (היימליך)

בהכרה – גישה לנפגע מאחור. מקיפים את בטנו. יד אחת קופצים לאגרוף והיד השניה עוטפת אותה. במצב הזה תוך סיבוב פנימה של הידיים (הלחץ באזור שמעל הטבור) מבצעים לחיצות פנימה ולמעלה בעוצמה חזקה עד לפליטת החפץ הזר.

בחוסר הכרה – ישיבה על הרגליים וביצוע אותה פעולה מקדימה תוך שימוש בכח שבידיים לזמן קצר. (בניגוד להחייאה שהמרפקים נעולים).

הערה: יש לוודא הוצאת נתב אויר בעת ביצוע היימליך למחוסר הכרה. (עבודה במקביל לעיסויים).

שטפי דם (שט”דים)

בגופנו יש כשישה ליטר דם. איבוד של 50% (3 ליטר) מהווה סכנת חיים.

תפקידנו לעצור את יציאת הדם מחוץ למחזור הדם.

הביצוע ע”י מספר אפשרויות:

א . תחבושת אישית לוחצת על אזור הדימום. חסימה עם הפד קשירות הידוק בעזרת הרצועות. חשוב להקפיד שהקשר האחרון יהיה על מקום הפצע.(תחבושת לחץ) באם הפצע בגפה (יד , רגל) לאחר ביצוע החבישה לבדוק דופק בהמשך כדי למנוע חסימת עורקים. ראש, כתפיים, גפיים שמוש בתחבושת אישית.

במידה והתחבושת לא עוזרת יש לחבוש מעליה חבישה נוספת או, משולש.

ב.  חוסם עורקים: קיימים מספר סוגים של חוסמי עורקים. הצבאי בצבע שחור עשוי מגומי. ובצבעים שונים מסיליקון.

הנחת החוסם תיעשה באופן הבא : משאירים שרך קטן, מסובבים את החוסם תוך מתיחה וחוזר חלילה עד סופו ולבסוף קושרים את הקצה עם השרך שנשאר.

חוסם הולנדי – טוב לידיים/גפה דקה. לוקחים משולש מלפפים אותו לחבל. עושים לולאה באמצע ע”י החזקת המשולש באמצע, משחילים את הקצוות בלולאה , מניחים על הגפה מהדקים וקושרים.

חוסם רוסי – מבצעים קשר ראשוני (סבתא) עליו עוד קשר לא חזק משחילים מקל/עפרון מהדקים את הקשר ומסובבים את הקרש עד לעצירת הדימום וקושרים עם הקצוות של המשולש כדי שלא יפתח.

הנחיות לביצוע חוסם – חוסם עורקים מניחים במקרים הבאים : קטיעה/חצי קטיעה של הגפה. בשבר מרוסק תחבושת לחץ לא עוצרת את הדימום.

מיקום החוסם מעל הפציעה 5 ס”מ בערך או מתחת למיפרק הקרוב (מרפק כתף ברך וכו’)

אין לפתוח חוסם עורקים!!!! יש לציין את שעת הנחת החוסם.

נקודות לחיצה

נקודת לחיצה מוגדרת כמקום שבו עובר העורק קרוב לעור על העצם. (ניתן למצוא ע”י חיפוש דופק)

נקודת לחיצה בצואר – מפסיקה את זרם הדם להמשך הצואר ולראש באותו צד.

נקודת לחיצה בכתף – מפסיקה את הזרימה לכתף וליד כולה.

נקודת לחיצה בזרוע – מפסיקה את זרימת הדם לזרוע.

נקודת לחיצה במפשעה – מפסיקה את זרימת הדם לרגל .

כוויות

אנו מבחיני בשלוש דרגות של כוויות.

דרגה א’ – אדמומיות – השכבה העליונה של העור נפגע  (האפידרמיס)

דרגה ב’ – שלפוחיות – השכבה השניה של העור נפגע (הדרמיס)

דרגה ג’ – חריכה והריסה כללית של שתי השכבות , פגיעה בשומן בשרירים וכו’.

כוויה מעל 30% משטח הפנים של הגוף נחשבת למסוכנת ומהווה סכנת מוות.

חישוב שטחי הפנים: 

מבוגר

ראש צואר     9%

כל יד           9%

כל רגל       % 18

חזה בטן       18%

גב עכוז        18% 

אזור מפשעה   1%  סה”כ :- 100% 

ילד

ראש        18%

חזה          18%

גב            18%

כל יד        9%

כל רגל      14%

מפשעה      1%    סה”כ :- 100%

הסכנה המיידית בכוויות – זיהום.

כוויות חום

הגורם אש, גוף חימום, נוזל חם וכו’

הטיפול – הרטבה מסייעת להקטנת הכאב ומקררת את מקום הכוויה. מבצעים חיטוי מקומי וחובשים את אזור הכוויה בתחבושת (המיוחדת לכוויות) טבולה בחומר המסייע לטיפול ומעליה חבישה בתחבושת רגילה להחזיק את הפד. במידה ואין פד לכוויות – להניח פד סטרילי לחבוש אותו ולוודא שיהפד יהיה לח כל הזמן (בקבוק מים הפוך)

לפנות לקופ”ח/בי”ח על פי חומרת הפציעה.

חשוב – בכוויה דרג א’ וב’ יש להפשיט ולחשוף את מקום הכויה ע”מ למנוע זיהום. בכוויה דרג ג’ אין להפשיט את הבגדים והטיפול נעשה על הבגדים החרוכים.

כוויות חומצה (זרחן וכו’)

הפשטת הנפגע מכל הבגדים. שטיפה מסיבית עם מים זורמים על כל הגוף כדי להסיר מכל הגוף את החומר.

חבישה בתחבושת לכוויות/פד גדול ת.בטן ופינוי מיידי תוך הבטחת נתיב אויר פתוח למטופל.

שימו לב! – לבטיחות המטפל – כפפות גומי , שקית ניילון וכד’)

כוויות פנימיות (שאיפת עשן)

הגורמים לכוויות פנימיות הם – שאיפת אויר המכיל גזים רעילים ועני בחמצן, כוויה כימית של אברים פנימיים עקב שאיפת עשן מחומרים אלו גורמים לנזק ישיר ופגיעה בדרכי הנשימה (עלולים להסתיים במוות.)

טיפול – הוצאת הנפגע אל מחוץ לגורם המעשן, מתן חמצן 10 ליטר/דקה אם יש ופינוי מיידי לבית חולים.

הרעלות

כל בליעה של חומר בשתיה ללא תוית, חשודה כהרעלה. הנזק הישיר הינו חדירת חומר רעיל לגוף. כל שאיפת עשן כתוצאה משריפת מ

שירותי רפואה בשטח בס”ד

עזרה ראשונה – מע”רים, חובשים

  1. החייאה

בטיחות – אישית של המטפל, סביבתית + קריאה לעזרה

בדיקת הכרה – לחיצה עם הבוהן בשקע שריר הטרפז.

התרשמות מהנשימה – התרשמות מהירה האם החולה נושם כן/לא , נשימות אחרונות (נשימות לא אפקטיביות

                               נשימות איטיות כבדות ומאומצות).

עיסוי חזה – מיקום הלב : בגובה הפטמות במרכז החזה.

                 עומק עיסוי : מבוגר 6 ס”מ   גיל 8 ומעלה

                                   ילד    4 ס”מ   גיל 1 – 8

                                   תינוק 2 ס”מ   גיל עד שנה 1

מיקום המטפל – לצד החולה באזור החזה

                      אם קיים דפיברילטור – יש לחברו מייד! מדבקה אחת מעל פטמה ימין למעלה, מדבקה שניה מתחת

                      לפטמה שמאל בקו בית השחי.

                      להפעיל את המכשיר , לשמוע ולפעול על פי ההוראות שהמכשיר משדר.

                      במידה ואין מכשיר דפיברילטור בהישג יד, יש לבצע עיסויים (אין להפסיק עיסויים).

אין להשתמש בציוד של ע”ר החייאה למעט בדפיברילטור.

צוות מטפלים – 2 ומעלה

הערה: במידה ואנשי הצוות לא זוכרים את השימוש/חיבורים של ציוד ההחייאה (מכשירים, חמצן, אמבו) יש לבצע את העיסויים בהחלפה כל 2 דקות עד להגעת צוות רפואי מיומן.

פרוטוקול עבודה עם מכשירים          

מס’ 1 מבצע עיסויים. בכל מקרה לא מפסיקים עיסויים!

מס’ 2 מארגן את המכשירים. המיקום – מעל ראשו של המטופל.

סדר הפעולות :

א.  הוצאת בלון חמצן, מניח לצד שמאל המטופל בשכיבה כאשר שעון הלחץ כלפי המטפל.

ב.  חיבור הבלון לאמבו + הלבשת מסיכת הנשמה בהתאם לגודל המטופל.

ג . הוצאת סאקשן והנחתו לימין המטופל.

ד. הוצאת נתב אויר והתאמתו למטופל.

ה. פתיחת הפה כלפי מטה (סנטר) לבדוק הפרשות ובמידה ויש הפרשות – לשוב בעזרת הסאקשן כאשר היד הפנויה

    מובילה את הקטטר לחלל הפה בתנועות סיבוביות.

ו . בסיום השאיבה, הטיית הראש לאחור לפתיחת נתיב אויר, הלבשת האמבו על הנפגע והכרזה על “מוכן”.

ז . מס’ 1 סופר בקול רם מ – 26 ל- 30 ומפסיק לעסות

    מס’ 2 לוחץ לחיצה על האמבו על מנת לספק חמצן.

    אם בית החזה עלה, יחכה 5 שניות ויתן לחיצה שניה.

    לאחר מכן ממשיכים 30 עיסויים ו- 2 הנשמות (5 שניות בין ההנשמות)

    אם בית החזה לא התרומם יש לשפר קיבוע ראש. ואם גם בפעם השניה לא עלה, חוזרים לעיסויים ומבצעים

    “היימליך” בשכיבה תוך כדי ביצוע עיסויים.

זכור – ברירת מחדל – עיסויים יש להחליף את המעסה כל 2 דקות.

היימליך בשכיבה – מס’ 1 עיסויים

                          מס’ 2  יושב על הרגליים ודוחף ב  שתי הידיים על הסרעפת כלפי מעלה (לחזה).

במידה והחסם בקנה יצא, יש לעבור להנשמות+עיסויים.

לא מפסיקים עיסויים!!!!

מהירות העיסוי – רצוי 100 בדקה. המצוי (בדר”כ) 80 בדקה. יש להקפיד ולרדת לעומק לפחות 6 ס”מ כדי שיהיו

עיסויים אפקטיביים.

כללים לביצוע עיסוי חזה 

מטרת העיסוי היא לכווץ באופן מכני את הלב ולדחוף את הדם לעורקים.

העיסוי יבוצע באמצעות לחיצה ולאחריה הרפיה מוחלטת של הלחץ על מנת לאפשר לבית החזה לחזור למצבו הטבעי ולדם נוסף, להכנס ללב בטרם תהיה לחיצה נוספת.

אין להשען על החולה בין עיסוי לעיסוי (הרפיה מוחלטת).

1 . יש להשכיב את החולה על הרצפה (אין לבצע עיסוי על מזרון או כל מצע מרופד אחר).

2 . יש למצוא את נקודת העיסוי.

3 . עוצמת העיסוי – עם שתי כריות כף היד לעומק 6 ס”מ.

4 . מרפקים נעולים בזוית ישרה מעל עצם החזה ולחיצה כלפי מטה.

5 . יש להקפיד להרפות הרפיה מלאה של בית החזה לפני לחיצה נוספת.

6 . לחיצות והרפיות בקצב של 100 – 80 בדקה.

7 . מטפל בודד – בעדיפות עומק הלחיצה על פני המהירות.

כללים לפתיחת דרכי אויר

1 . פתיחת הפה כלפי מטה (סנטר) והתבוננות לתוכו.

2 . סילוק הפרשות ע”י סאקשן.

3 . הטיית הראש לאחור והכנסת נתב אויר.

הנשמה    

ההתרשמות מהנשימה תתבצע במהירות

דגשים:

אם אין כניסת אויר – לשפר קיבוע הראש לאחור.

אם אין כניסת אויר גם לאחר השיפור – קיים חשש לחסימת קנה

בין הנשמות לחכות 5 שניות.

בעיות בהחייאה

אם הנפגע מקיא במהלך ותוך כדי פעולת ההחייאה, יש לעצור את ההחייאה ולהשכיב את הנפגע על צידו לבל יחנק.

  • מחלות

אסטמה (קצרת)

מחלה רגישותית המאופיינת בדרך כלל ברגישות של החולה לגורם אלרגי כלשהו כגון פריחות , אויר ים, אבק וכו’

התוצאה לכל הרגישויות הינה אחידה, מעבר של האויר מהריאות לכיוון הדם נסתם כך שאין מספיק חמצן בדם והמשמעות היא חוסר חמצן למוח.

החולה ירגיש מחנק בגרון, נשימות חזקות מלוות לפעמים בחרחור/שריקות והוא לא שקט כי אין לו אויר.

בחוסר חמצן קל – החולה משוטט בעמידה.

בחוסר חמצן בינוני – החולה יושב (אין כח לשרירים)

בחוסר חמצן קשה – החולה בשכיבה – היכון להחייאה.

טיפול– כל חולי האסטמה המוצהרים נושאים איתם משאף אישי. המשאף בצורת האות ו – בתוכו תרופה (ונטולין) על ידי לחיצה על המיכל יוצאת כמות חומר שבדרך כלל מספיקה.

את המשאף יש לתת למטופל באופן הבא:- יש לקחת נשימה חזקה להצמיד את המשאף לפה וללחוץ על המיכל כך שהחומר יכנס ביחד עם האויר לריאות. במידה ולא עזר יש לחזור על הפעולה שוב.

אם גם בפעם השניה לא עוזר לקרוא 101 במקביל במידה ויש חמצן – לתת חמצן 10 ליטר/דקה. אם אין חמצן ניתן להשתמש במזגן, ונטילטור, אם יש רכב – לפתוח את המזגן לסגור את כל התריסים ולהשאיר רק תריס אחד עובד, לקרב את ראשו של המטופל על התריס ולהתקדם לכוון האמבולנס.

התקף במים – זיהוי מיידי (תנועות עם הידיים על חוסר אויר) הוצאת החולה מחוץ למים מתן חמצן/משאף במידה ויש בנמצא , ופינוי.

אפילפסיה

מחלה תורשתית או הנגרמת כתוצאה מטראומה גופנית. אופי המחלה – קצר חשמלי במוח.

גורמים שיכולים להשפיע על התקף- ניצנוץ אורות (הדלקת פלורוצנטים) צפיה בטלויזיה, רמזור, הבהוב ניידות בטחון וכו’. בהתקף אפילפסיה יפול המטופל על הרצפה.

קיימים שני שלבים בכל התקף.

שלב א’ – שלב הטונוס (שרירים) החולה מכווץ כולו, שוכב ללא הכרה. לפי כיווץ השרירים אנו יודעים שהוא נושם ויש דופק, אחרת השרירים היו רפויים, ונשימות חזקות.

שלב ב’ – שלב הפירכוס – שרירי החולה נרפים וכל הגוף מפרכס. עיניים מתגלגלות לאחור, קצף לבן מהפה, אין שליטה על הסוגרים, הראש דופק על הקרקע – כוחו של החולה גדל פי 4 מכוחו הרגיל כך שהוא יכול לפגוע במטפל.

טיפול – אם הגענו בשלב הראשון מבצעים שני דברים: 1 . מניחים משהו רך מתחת לראש כמו תיק, חולצה מקופלת, מעיל, וזאת ע”מ שלא יפגע ראשו בשלב השני.

2 . מרחיקים מתחום הידיים את כל החפצים שבסביבת החולה וזאת כדי למנוע זריקתם על ידו ותוך כך עלולים להפגע האנשים שמסביבו.   

לאחר שההתקף הסתיים – בדרך כלל בנורמאלי , החולה פוקח עיניים, מתיישב ואחר כך קם והולך לדרכו.

אם לא פקח את העיניים – מבצעים בדיקת הכרה – לחיצה על שריר הטרפז. במידה ואין תגובה – מתחילים החייאה

עיסויים.

אם יש תגובה – כנראה שהאדם מתבייש (עשה פיפי) לכן דואגים לכסות את מבושיו. אם זאת הבעיה המטופל קם ועוזב.

אם מגיב ולא מתעורר – יש להשכיבו על הצד כדי למנוע חנק מההפרשות, לתת חמצן ולדאוג לפינוי 101 .

היפר ונטילציה – איוורור יתר (התקף חרדה)

מדובר בארוע ולא במחלה. הסיבות העלולות לגרום לכך הינן: מתח נפשי, חרדה מוגברת,בשורה טובה לא טובה.

התסמינים – נשימה מהירה ושטוחה (נשימת כלב) תחושת חנק , דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה ואי נוחות ברום הבטן. הנשימה המהירה גורמת להורדת רמת ה- CO2  בדם.

המשמעות – תחושה של תרדמת ועקצוצים סביב הפה, כפות ידיים ורגליים ולפעמים תחושת קור בידיים וברגלים. טשטוש ראייה כיווץ לא רצוני של אצבעות הידיים ובהמשך חוסר הכרה. בחוסר הכרה העפעפיים מרצדות.

הטיפול – הרעיון הוא להביא לעליית רמת ה- CO2  בדם ולהשתלטות החולה על הנשימה.

הביצוע- א.) בידוד החולה מסביבתו. בהכרה (יושב) – לשבת מולו ולבצע נשימות עמוקות ואיטיות ע”מ שהחולה יעקב ויבצע אחרינו נשימה – הפסקה של 2 – 3 שניות והוצאת אויר וחוזר חלילה.

אם יש חמצן – לשים מסיכת העשרה באופן שיכסה את האף ואת הפה, לפתוח 1/2 ליטר 1/3 ולבצע זאת עם הנשימות. הטיפול יתבצע מטפל מול המטופל בלבד ללא קהל! (מלחיץ את המטופל).

סכרת

מחלה אשר עוברת בתורשה או נגרמת כתוצאה מטראומה גופנית. הסוכר מהווה את מקור האנרגיה העיקרי לפעילות תאי הגוף. בלעדיו התאים לא יכולים להתחדש המשמעות – נמק.

החומר אשר גורם לסוכר להדבק לתאים נקרא אינסולין. האינסולין מיוצר בלבלב.

סכרת סוג 1 – סכרת נעורים. הלבלב לא פועל באופן תקין ויצור האינסולין לוקה בחסר. אם הלבלב לא עובד במלוא מאת האחוזים החולה יטופל באינסולין ע”י זריקות או באמצעות משאבה. אם יש חוסר באינסולין, הלבלב עובד באופן חלקי ויש צורך בהשלמה.

סכרת סוג 2 – הלבלב מייצר אינסולין אבל חסר האנזים שקושר את הסוכר לתאים. הטיפול הינו תרופתי הניתן באמצעות מירשם רופא.

מבחינתנו, אין כמות מספקת של אינסולין בגוף.

רמות הסוכר בגוף אדם נורמלי נע בין 90 – 110 מ”ג בבדיקה באמצעות גלוקומטר (מכשיר למדידה).

קיימות שתי תופעות עיקריות לסכרת.

אחת – היפר גליקמיה , עודף סוכר בדם. המדובר בחולה לא מאוזן שרמות הסוכר בגופו בבדיקה שגרתית, עולה על 110 מ”ג וזאת כתוצאה ממזון לא מבוקר (עודף סוכרים) אי נטילת תרופות ועוד.

סימנים – הפרשת שתן מוגברת – גורמת לתיאבון רב – ושוב מגביר את השתן וחוזר חלילה. צמאון, ויובש בפה.

במידה והערכים גבוהים 200 מ”ג ויותר – חלש, מבולבל הפרשת שתן מרובה, צמאון ויובש בפה, נשימות מהירות ועמוקות עם ריח של אציטון מהפה.

טיפול – שמירת נתיב אויר, פינוי למיון/קופת חולים. אנו לא מתיימרים ברמת השטח, לטפל בהיפר גליקמיה, הטיפול ייעשה ע”י רופא/אחות המוסמכים לכך ברמת בית חולים.

השניה – היפו גליקמיה, חוסר סוכר בדם , פחות מ- 90 מ”ג.

הסיבות לחוסר סוכר בדם: אי אכילה (חולה סכרת צריך לאכול כל 3 -2 שעות) נטילת יתר של כדורים, הזרקת יתר של אינסולין, ביצוע מאמץ גופני רב אשר כתוצאה מכך נגרמת אי אספקת סוכר תקין למוח.

סימנים – כאב ראש, סחרחורת, תחושת רעב, חולשה, הפרשת רוק מרובה, דופק חזק, הופעת רעידות/התכווצויות.

הטיפול – מתן סוכר מיידי. אם החולה בהכרה ובשיחה איתו יש זיהוי של זמן ומרחב , ניתן לתת לו סוכר באופן הבא: – 3 כפיות סוכר בכוס מים לערבב ולשתות. קוקה קולה אם יש (“פצצת סוכר) דבש, ריבה, שוקולד למריחה

אסור לתת סוכריה כי אין לחולה כח לבלוע אותה והוא עלול להיחנק.

באם החולה נמצא בהכרה מטושטשת – מורחים את החומרים על החניכיים העליונות מעל השיניים כי זה המקום המהיר והזמין ביותר בגוף לכניסת וספיגת סוכר למערכת הדם .

התעלפות  

חוסר חמצן רגעי למוח.

המילה רגעי היא המפתח, ההבדל בין התעלפות לחוסר הכרה (עם נשימה ודופק) הינו דקה אחת.

הגורמים להתעלפות – רפיון שרירים עקב מחלה מתמשכת, עקב תגובה רגשית פחד, כאב, שמחה, המנגנון זהה. התרחבות מהירה של כלי הדם, ירידה רגעית בלחץ הדם, חוסר חמצן למוח – נפילה על הרצפה או קריסה בכסא. סימנים מקדימים- חיוורון קשה של הפנים הזעה מרובה, איבוד שיווי משקל.

טיפול – על הריצפה – השכבת החולה על הצד כדי שבמידה ויפלוט לא ייחנק. אין צורך להרים רגליים הלב עושה את העבודה יותר טוב מאיתנו. אסור לשפוך עליו מים, אנו עלולים כך להטביע אותו ביבשה.

במידה והוא מתעורר (עילפון) אין להעמידו. להושיב אותו על הרצפה בתמיכה של כר, כסא וכו’. אסור לתת לשתות/לאכול. במידת הצורך לתת חמצן ולחכות לעזרה מקצועית כגון: אמבולנס, חובש, רופא וכו’.

חשוב לשמור על נתיב אויר פתוח. באם החולה יושב על כסא, יש להניח את ראשו בין הברכיים (פליטת מזון).

בכל מקרה של התעלפות, יש להפנות להמשך טיפול לקופ”ח/למיון.

אוטם שריר הלב – התקף לב

הלב הוא שריר אשר מתפקד באופן רגיל עם אספקת חמצן וסוכר נורמלי. על מנת לספק את האנרגיה הדרושה לתפקודו התקין של השריר, קיימת מערכת כלי דם הנקראת עורקים כליליים אשר עוטפים את הלב מבחוץ. כלי הדם יוצאים משני עורקים ראשיים שמאלי וימני. בזמן מאמץ, כלי הדם מתרחבים ע”מ לספק חמצן וסוכר ללב. למרבה הצער, העורקים הראשיים הכליליים, נוטים להסתם. לאנשים עם יתר לחץ דם, עישון מסיבי, רמות כולסטרול גבוהות בדם, העורקים הללו נסתמים יותר מהר הפועל היוצא מכך, כמות האנרגיה שמגיעה לשריר מופחתת. ברגע שקיימת סתימה מלאה של כלי הדם וקטע משריר הלב לא מקבל חמצן – זהו התקף לב.

מצב החולה – במידה והוא שוכב – החייאה. (חולה שיש לו בעיית חמצן לא שוכב)

בדרך כלל יושב עם חצי גוף רכון קדימה, נשען על קיר נוטה קדימה.

סימנים – כאב בחזה, הקרנה לצד שמאל (כתף יד עליונה) זיעה קרה, כאבים ברום הבטן (מזכיר כיב כיבה אולקוס)

הרגשת בחילות, הקאות, חולשה קשה, עור חיוור קר ולח, כאבים בשיניים התחתונות, כאבים בגב העליון.

טיפול – פרוטוקול חמצן – חמצן זמין – 10 ליטר דקה במסיכה. אם לא, מה שיש בסביבה- ופינוי דחוף למיון ע”י אמבולנס.

הערה – במידה ומגיע מטופל עם סימנים של כאב בחזה, חולשה ושאר התסמינים המתאימים להתקף לב אבל, הוא אחרי מאמץ גופני, לאחר מנוחה של עד 5 דקות הוא חוזר למצבו הרגיל הארוע נקרא תעוקת לב. ארוע זה בא לאחר פעילות גופנית . הטיפול – מתן חמצן והרגעה. המטופל ישלח להמשך טיפול לקופ”ח אין צורך למיון.

ארוע מוחי – C.V.A   

במוח קיימים כלי דם קטנים נימיים הנותנים אספקת דם וחמצן לתאי המוח. אנו מבחינים בשני סוגי ארוע מוחי.

סוג ראשון – סתימה בכלי דם. הסיבות- היווצרות קריש דם במקום עקב טרשת עורקים או היסחפות של קריש עד להגעתו למוח.

סוג שני – קריעת כלי דם במוח – ארוע המלווה בשטף דם תוך מוחי וגורם להפרעה בזרימת הדם למוח.

הגורמים – יתר לחץ דם, עליה פתאומית בלחץ הדם, פגיעה חיצונית בראש (טראומה). מבחינתנו ברמת השטח, אין אנו יכולים לקבוע מהו הארוע הסימנים והטיפול זהים.

בעקרון הסימנים משתנים בהתאם לתפקיד שמילא האזור הפגוע במוח.

כלל הסימנים : דיבור  – עיוות בדיבור , לא ברור

                    חיוך – עיוות בפנים כעין חיוך מאולץ

                    ידיים –  חוסר תפקוד בידיים (לצדדים, אף, אוזניים)

                    לשון –  נופלת לצד ללא יכולת להזיזה

                    קריאה לעזרה  101

טיפול –  במחוסר הכרה – החייאה

בהכרה – מתן חמצן השכבה חצי ישיבה שכיבה על הצד למניעת חנק ע”י הפרשות, אין לתת לשתות/לאכול.

פינוי דחוף לבית החולים הקרוב. באם החולה יגיע עד 5 שעות לחדר ניתוח, ניתן לטפל ללא פגיעה מוחית.

טביעה

קיימים שני סוגי טביעה.

טביעה יבשה – כאשר כמות קטנה של מים חודרת לגרון ולקנה וגורמת לכיווץ של שרירי הגרון. הכיווץ מביא לסגירת פתח הקנה ובכך נמנעת כניסת מים אבל, גורם לאי כניסת אויר והנפגע מאבד הכרה.

טביעה רטובה – המשך של טביעה יבשה ולאחר איבוד הכרה בתוך המים, שריר הגרון מתרפה והמים חודרים דרך קנה הנשימה לריאות. בטביעה יבשה הנפגע צף על המים וברטובה הנפגע מתחת למים.

בכל מקרה של טביעה/חוסר הכרה- החייאה. יש להקפיד שתוך כדי העיסויים יש פליטה של עודפי מים מהריאות ופליטת שיירי מזון לכן, יש להקפיד על הטיית הראש לצד למניעת חנק נוסף.

מכת חשמל

אנו מדברים על חשמל ברמת הבית V  220 . הזרם החשמלי  העובר גוף האדם עושה נזקים חמורים.

מוות, איבוד נשימה ודופק עקב כיווץ כללי של שרירי הגוף, שברים בשלד, כוויות פנימיות, דימום פנימי וחיצוני.

טיפול – ניתוק של הגורם המחשמל. בידוד החוט ע”י מקל יבש, גומי כדי לנתק את מקור החשמל.

בחוסר הכרה – לבצע החייאה.

החייאה + שטף דם – ביצוע חוסם עורקים והחייאה/עיסויים.

בהכרה – חסימת שטף דם חיצוני, טיפול בכוויות חיצוניות ופינוי למיון! יש חשש לפגיעות פנימיות: שט”דים, שברים וכוויות.

התייבשות

הגדרה: מצב שבו הגוף מאבד כמות גדולה של נוזלים עקב הזעת יתר, שלשולים, הקאות. ברגע שאין החזרת נוזלים (שתיה, עירוי) מאזן הנוזלים בגוף מתערער ומערכות הגוף מתפקדות חלקית או לא עקב רכוז המלח בגוף.

התייבשות קלה – איבוד של 2-3 ליטר (5% ממשקל הגוף) סימנים: צמאון, סומק של העור, בחילה, דופק מואץ, חוסר שקט ותפקוד כללי ירוד.

התייבשות בינונית – איבוד 4-8 ליטר נוזלים 5-10% ממשקל הגוף. סימנים: סחרחורות, כאב ראש, בחילה, הקאות קוצר נשימה, יובש קשה בפה, היעדר רוק, חולשה קשה וחוסר יכולת לנוע, עור קר וחיוור גמישותו תרד. בבדיקה צביטה על העור – ישאר מקומט במשך זמן מה.

התייבשות קשה – איבוד מעל 11% ממשקל הגוף מעל 8 ליטר.

סימנים – הפרעה בהכרה, הזיות, הפרעה בראייה, בשמיעה, לשון תפוחה אין הפרשת שתן.

טיפול בהתייבשות – הטיפול היעיל : שתיה של כמות מים מרובה. עם הופעת סימנים להתייבשות יש להפסיק כל פעילות של הנפגע, העברה למקום מוצל וקריר אם אפשר, מתן עירוי (אם קיים), שמירת נתיב אוויר ופינוי מהיר לבית חולים.

בהתייבשות קשה – ישנה אפשרות לירידת ריכוז מלח בגוף הסימנים עוויתות בשרירים. אין לבצע עיסוי בשרירים הדבר עלול להחמיר את המצב.

מכת חום

מצב שבו טמפרטורת הגוף עולה לערכים גבוהים (40-41 מעלות) הגורם העיקרי להיווצרות מכת חום הינה פעילות גופנית (מאמץ חזק).

סימנים – חום הגוף במגע יד גבוה, איבוד הכרה פתאומי, הפרעות במערכת העצבים המרכזית, חולשה, כאב ראש, סחרחורות, הפרעה בדיבור, הפרעה בשיווי משקל, בלבול , הזיות , פירכוסים – עקב מעבר מהיר מטמפ’ רגילה לטמפרטורה גבוהה.

טיפול – שמירת דרכי אוויר פתוחות למנוע שאיפת הפרשות לקנה הנשימה, קירור מהיר של הגוף ע”י שפיכת מי ברז רגילים (לא מהמקרר), חמצן אם יש ופינוי דחוף לבית חולים.

  • בעלי – חיים

הכשת נחש

בארץ קיימים 8 סוגי נחשים המוגדרים כארסיים. שבעה צפעים : צפע ארץ ישראלי, אפעה, שפיפון הנגב, עכן גדול עכן קטן, צפע עין גדי, צפע חרמון, וסוג של פתן – פתן שחור.

מנגנון הפעולה של ארס הנחשים- הארס מורכב מחלבונים בעלי פעילות רעילה הגורם להרס רקמות במקום ההכשה ובהמשך מתפשט דרך מחזור הדם. הארס של הצפעים משפיע על מחזור הדם וההרס של הפתן השחור משפיע על מערכת העצבים.

סימני ההכשה – בדרך כלל 2 חורים של השיניים הקדמיות, כאב מקומי חזק, נפיחות ושינוי בצבע העור.

לאחר כשלושים דקות אי שקט, עור קר חיוור ולח, נשימה מהירה ושטחית. רמת הארס בנחשי א”י אינה מסוגלת להרוג אדם מבוגר אבל, אם לא נבצע את הטיפול הנכון – הנזק יהיה חמור ואף עלול לגרום למוות.

הטיפול – הרגעת המוכש, השכבה ומנוחה מוחלטת (קיבוע הרגליים אם אפשר) קיבוע הגפה המוכשת במטרה לא לזרז את מחזור הדם. מתן חמצן (אם קיים  ופינוי לבית חולים (101 )

אל תעשה!!!  

אין לחתוך את מקום הפצע ולנסות לשאוב את הארס, אין להניח חוסם עורקים,אסור לקרר את מקום ההכשה,אין לתת לשתות/לאכול ומקסימום להרטיב את השפתיים, אין לרדוף אחרי הנחש.

עקרב – בארצנו קיימים 12 סוגי עקרבים המשתייכים לשתי משפחות עיקריות הצהוב, חום, חום שחור (עקרב יהודה ועקרב הנגב) העקיצה של העקרב כואבת מאוד. במבוגרים גורמת העקיצה לסימנים מקומיים בלבד, כאב חזק נפיחות באזור העקיצה.

בילדים ותינוקות – עלולה להופיע הרעלה כללית הארס תוקף את מערכות העצבים.

סימנים – נשימה מהירה, זיעה קרה, עצירת שתן, חיוורון או אודם בפנים. הפרשת רוק מרובה, דמעות , הפרשת נזלת, בחילה, הקאות , שלשולים, כאבי בטן, זיקפה של אבר המין, עליה בחום הגוף צמרמורות ורעד.

טיפול – כמו בהכשת נחש אבל ניתן לשים קירור על מקום העקיצה ע”מ להרגיע את הכאב ופינוי לבית חולים 101

עכבישים – אלמנה שחורה/שישן חום

ככלל עכבישים הינם ארסיים לבעלי חיים קטנים. כל עקיצה חייבת התייחסות לפחות של מעקב יומי והפניה לקופת חולים למעט שני סוגי עכבישים: אלמנה שחורה ושישן חום.

הארס של שניהם חומצי ז”א מעכל כל מה שבא במגע. במילים פשוטות, כל עקיצה של אחד מהנ”ל, מחייבת פינוי למיון בית חולים.

אלמנה שחורה, עכביש בצבע שחור בגודל בינוני בסימן צלב אדום על הגב (דגל שויץ על הגב) סביבתו הטבעית אזור הנגב, אבל לא מן הנמנע שנפגוש אותו גם בצפון בגלל מטיילים ג’יפאים שמביאים להראות לחבר’ה.

שישן חום – עכביש קטן בצבע חום רגליים קידמיות בולטות, נמצא בכל מקום ואתר בארץ.

סימנים – כאב חד (דומה לדקירת סיכה) התכווצות ונוקשות בשרירי בטן או כתפיים , גב וחזה. חוסר מנוחה וחרדה הזעה כאב ראש סחרחורת פריחה וגירוי עור בעיות בנשימה ובחילות.

מסביב לאזור ההכשה – חום.

טיפול – קירור המקום להקהות את הכאב ופינוי מיידי לבית חולים.

עקיצת דבורה, דבור וצירעה

א) דבור (צירעה מזרחית) וצרעה מאותה משפחה גדול מפחיד אבל הארס שלהן אינו מסכן את המטופל. אדם מבוגר מסוגל לעמוד עד כ- 1000 עקיצות ללא פגע. ילד ב- 500 עלול למות. עקיצה הינה כואבת.

טיפול – קרח להקהות את הכאב והמשך טיפול בקופת חולים.

ב) דבורה – אמנם קטנה מאוד יחסית לצרעות אבל הארס שלה יותר מסוכן. דבורה לאחר העקיצה מתה והעוקץ נשאר בתוך הגוף הנעקץ וממשיך להפריש ארס.

אדם הרגיש לעקיצת דבורה נושא עימו מזרק “אפי פן” אשר מנטרל את השפעת הארס.

סימנים לרגישות: קלה – נפיחות משתנה גודל /צורה באזור העקיצה צבע אדום וחם.

קשה – התנפחות בכל הגוף באזור הגרון, קנה הנשימה מתחיל להסגר (הדופן מתנפחת וקנה הנשימה נסגר) זמן מחיה לאדם הרגיש עומד על 40 דקות.

סימנים – פריחה בעור, בחילה, כאבי בטן חזקים, כווץ והצרת דרכי אויר, בצקת ניכרת על הפנים והגרון קשיי נשימה, כיחלון, נפילת לחץ דם, איבוד הכרה ומוות.

טיפול – חמצן (אם יש) ופינוי מהיר לבית חולים (101). באם קיים מזרק, להזריק בירך (כמו אטרופין).

כלבת

מחלה נגיפית של מערכת העצבים  (המוח) גורמת למוות ביסורים עד 10 ימים לאחר הופעת הסימנים הראשונים.

גורם למחלה נגיף המועבר מבעל חיים נגוע לאדם.

נגיפי המחלה שוכנים בכל היונקים בעולם החל מהמים (כגון דולפין, לויתן וכו’) המשך באויר כגון עטלף וכלה ביבשה. ז”א המחלה היתה ותישאר תמיד כי אין אפשרות טכנית לחסן את כל בעלי החיים בעולם.

המחלה מועברת דרך הרוק וחודרת למערכת העצבים דרך נשיכה של בעל חיים הנגוע.

מהלך המחלה באדם – תקופת דגירה בת 10 ימים אשר בסופם המחלה מתפרצת ללא אפשרות טיפול – מות בטוח.

סימנים מוקדמים – עד 4 ימים אחרי הנשיכה מתבטאים בחום, כאבי ראש, הרגשה כללית רעה, כאבי שרירים, עייפות מוגברת, איבוד תיאבון, בחילות והקאות, כאב גרון, שיעול, תחושת נימול או רעד שרירים עדין באזור הנשיכה.

סימנים מאוחרים – הידרדרות במצב המטופל, בלבול, הזיות נטיה לתוקפנות וחשיבה מוזרה. כאבי ראש, התכווצויות, הזלת ריר ללא שליטה והוצאת קצף מהפה.

טיפול – ניקוי וחיטוי מקומי של אזור הנשיכה באמצעות מים וסבון. (רצוי נוזלי לא לשפשף את האזור) במשך לפחות 10-15 דקות רצופות.

הסיבה לכך, הסבון קוטל את חיידקי הכלבת כשהם מחוץ למחזור הדם. (ההדבקה כזכור ע”י הרוק שנמרח במקום הנשיכה.) יש לפנות את הנפגע לבית חולים לשם קבלת חיסון ומניעת התפרצות המחלה. החיסון יעיל בערך של עד 10 ימים מהנשיכה עד לחשיפה למחלה.

סיכום בנושא עקיצות

כל עקיצה לא ברורה יש לבצע מעקב בטווח הזמן המיידי. במידה וקיים תסמין לא רגיל – התנפחות המקום, שינוי צורה וצבע של מקום העקיצה, תגובה של הנפגע – יש להפנות לקופ”ח/בית חולים על פי מידת התגובה.

הוצאת גוף זר (היימליך)

בהכרה – גישה לנפגע מאחור. מקיפים את בטנו. יד אחת קופצים לאגרוף והיד השניה עוטפת אותה. במצב הזה תוך סיבוב פנימה של הידיים (הלחץ באזור שמעל הטבור) מבצעים לחיצות פנימה ולמעלה בעוצמה חזקה עד לפליטת החפץ הזר.

בחוסר הכרה – ישיבה על הרגליים וביצוע אותה פעולה מקדימה תוך שימוש בכח שבידיים לזמן קצר. (בניגוד להחייאה שהמרפקים נעולים).

הערה: יש לוודא הוצאת נתב אויר בעת ביצוע היימליך למחוסר הכרה. (עבודה במקביל לעיסויים).

שטפי דם (שט”דים)

בגופנו יש כשישה ליטר דם. איבוד של 50% (3 ליטר) מהווה סכנת חיים.

תפקידנו לעצור את יציאת הדם מחוץ למחזור הדם.

הביצוע ע”י מספר אפשרויות:

א . תחבושת אישית לוחצת על אזור הדימום. חסימה עם הפד קשירות הידוק בעזרת הרצועות. חשוב להקפיד שהקשר האחרון יהיה על מקום הפצע.(תחבושת לחץ) באם הפצע בגפה (יד , רגל) לאחר ביצוע החבישה לבדוק דופק בהמשך כדי למנוע חסימת עורקים. ראש, כתפיים, גפיים שמוש בתחבושת אישית.

במידה והתחבושת לא עוזרת יש לחבוש מעליה חבישה נוספת או, משולש.

ב.  חוסם עורקים: קיימים מספר סוגים של חוסמי עורקים. הצבאי בצבע שחור עשוי מגומי. ובצבעים שונים מסיליקון.

הנחת החוסם תיעשה באופן הבא : משאירים שרך קטן, מסובבים את החוסם תוך מתיחה וחוזר חלילה עד סופו ולבסוף קושרים את הקצה עם השרך שנשאר.

חוסם הולנדי – טוב לידיים/גפה דקה. לוקחים משולש מלפפים אותו לחבל. עושים לולאה באמצע ע”י החזקת המשולש באמצע, משחילים את הקצוות בלולאה , מניחים על הגפה מהדקים וקושרים.

חוסם רוסי – מבצעים קשר ראשוני (סבתא) עליו עוד קשר לא חזק משחילים מקל/עפרון מהדקים את הקשר ומסובבים את הקרש עד לעצירת הדימום וקושרים עם הקצוות של המשולש כדי שלא יפתח.

הנחיות לביצוע חוסם – חוסם עורקים מניחים במקרים הבאים : קטיעה/חצי קטיעה של הגפה. בשבר מרוסק תחבושת לחץ לא עוצרת את הדימום.

מיקום החוסם מעל הפציעה 5 ס”מ בערך או מתחת למיפרק הקרוב (מרפק כתף ברך וכו’)

אין לפתוח חוסם עורקים!!!! יש לציין את שעת הנחת החוסם.

נקודות לחיצה

נקודת לחיצה מוגדרת כמקום שבו עובר העורק קרוב לעור על העצם. (ניתן למצוא ע”י חיפוש דופק)

נקודת לחיצה בצואר – מפסיקה את זרם הדם להמשך הצואר ולראש באותו צד.

נקודת לחיצה בכתף – מפסיקה את הזרימה לכתף וליד כולה.

נקודת לחיצה בזרוע – מפסיקה את זרימת הדם לזרוע.

נקודת לחיצה במפשעה – מפסיקה את זרימת הדם לרגל .

כוויות

אנו מבחיני בשלוש דרגות של כוויות.

דרגה א’ – אדמומיות – השכבה העליונה של העור נפגע  (האפידרמיס)

דרגה ב’ – שלפוחיות – השכבה השניה של העור נפגע (הדרמיס)

דרגה ג’ – חריכה והריסה כללית של שתי השכבות , פגיעה בשומן בשרירים וכו’.

כוויה מעל 30% משטח הפנים של הגוף נחשבת למסוכנת ומהווה סכנת מוות.

חישוב שטחי הפנים: 

מבוגר

ראש צואר     9%

כל יד           9%

כל רגל       % 18

חזה בטן       18%

גב עכוז        18% 

אזור מפשעה   1%  סה”כ :- 100% 

ילד

ראש        18%

חזה          18%

גב            18%

כל יד        9%

כל רגל      14%

מפשעה      1%    סה”כ :- 100%

הסכנה המיידית בכוויות – זיהום.

כוויות חום

הגורם אש, גוף חימום, נוזל חם וכו’

הטיפול – הרטבה מסייעת להקטנת הכאב ומקררת את מקום הכוויה. מבצעים חיטוי מקומי וחובשים את אזור הכוויה בתחבושת (המיוחדת לכוויות) טבולה בחומר המסייע לטיפול ומעליה חבישה בתחבושת רגילה להחזיק את הפד. במידה ואין פד לכוויות – להניח פד סטרילי לחבוש אותו ולוודא שיהפד יהיה לח כל הזמן (בקבוק מים הפוך)

לפנות לקופ”ח/בי”ח על פי חומרת הפציעה.

חשוב – בכוויה דרג א’ וב’ יש להפשיט ולחשוף את מקום הכויה ע”מ למנוע זיהום. בכוויה דרג ג’ אין להפשיט את הבגדים והטיפול נעשה על הבגדים החרוכים.

כוויות חומצה (זרחן וכו’)

הפשטת הנפגע מכל הבגדים. שטיפה מסיבית עם מים זורמים על כל הגוף כדי להסיר מכל הגוף את החומר.

חבישה בתחבושת לכוויות/פד גדול ת.בטן ופינוי מיידי תוך הבטחת נתיב אויר פתוח למטופל.

שימו לב! – לבטיחות המטפל – כפפות גומי , שקית ניילון וכד’)

כוויות פנימיות (שאיפת עשן)

הגורמים לכוויות פנימיות הם – שאיפת אויר המכיל גזים רעילים ועני בחמצן, כוויה כימית של אברים פנימיים עקב שאיפת עשן מחומרים אלו גורמים לנזק ישיר ופגיעה בדרכי הנשימה (עלולים להסתיים במוות.)

טיפול – הוצאת הנפגע אל מחוץ לגורם המעשן, מתן חמצן 10 ליטר/דקה אם יש ופינוי מיידי לבית חולים.

הרעלות

כל בליעה של חומר בשתיה ללא תוית, חשודה כהרעלה. הנזק הישיר הינו חדירת חומר רעיל לגוף. כל שאיפת עשן כתוצאה משריפת מוצרי פלסטיק/סקאיי/ריהוט בייתי חשודה כהרעלה. תוצר החומר הנפלט הינו ציאניד.

הטיפול – אסור לתת לשתות, אסור לגרום להקאה, שמירת נתיב אויר פתוח, מתן חמצן מקסימלי ע”י מסיכה 10 ל’/דקה. אם הנפגע מקיא – להטות את הראש קדימה ולמטה כדי למנוע חדירה לריאות ופינוי דחוף לבית חולים.

אם יש בנמצא הגורם המזיק (בקבוק וכו’) יש להביאו גם.

וצרי פלסטיק/סקאיי/ריהוט בייתי חשודה כהרעלה. תוצר החומר הנפלט הינו ציאניד.

הטיפול – אסור לתת לשתות, אסור לגרום להקאה, שמירת נתיב אויר פתוח, מתן חמצן מקסימלי ע”י מסיכה 10 ל’/דקה. אם הנפגע מקיא – להטות את הראש קדימה ולמטה כדי למנוע חדירה לריאות ופינוי דחוף לבית חולים.

אם יש בנמצא הגורם המזיק (בקבוק וכו’) יש להביאו גם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מאת: צוות שלדג
הנחיות לטיול - כללים
מאת: צוות שלדג
חובש בצבא

קבלו הצעה מצויינת עכשיו

פתיחת צ'אט
1
צריכים עזרה?
שלום כאן נתנאל, איך נוכל לעזור?
דילוג לתוכן